סוֹגִי בּוֹטוֹם בּוֹי לֹא הָיָה מוּכָן לְזֶה.
בַּלַּיְלָה חָלַם שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מַשָּׂאִית.
הוּא לֹא יָדַע אֵיךְ הִגִּיעַ לְשָׁם. זֶה הִבְהִיל אוֹתוֹ
מְאֹד. כְּשֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת הוּא
זִנֵּק הַחוּצָה וּפָגַע בְּמִישֶׁהוּ. כָּל הָאֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ
הוֹשִׁיטוּ יָד דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם נִסּוּ
לְהַרְגִּיעַ, הוּא אָמַר לָהֶם
אֲנִי לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי. וַאֲנִי מְפַחֵד שֶׁתִּפְגְּעוּ בִּי.
הוּא אָמַר אֶת זֶה בַּעֲמִידָה עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם וּצְהָלוֹת.
זֶה גָּרַם לָהֶם לָקַחַת חֶבֶל. זֶה גָּרַם לְסוֹגִי בּוֹטוֹם בּוֹי
לְהִבָּהֵל עוֹד יוֹתֵר. הוּא לֹא הֵבִין שֶׁבִּשְׂפָתָם כָּכָה הֵם מְנַסִּים
לַעֲזֹר לוֹ. סוֹגִי בּוֹטוֹם בּוֹי
בָּרַח. הוּא דָּהַר וְדָהַר וְלֹא עָצַר עַד שֶׁכְּבָר
לֹא חָשַׁב עַל כְּלוּם וְהֶרְגִּישׁ אֶת הַגּוּף שֶׁלּוֹ
נִרְפֶּה. עַד שֶׁהֶרְגִּישׁ שׁוּב
בָּטוּחַ.
אַחַר כָּךְ הֵעִירוּ אוֹתוֹ, הוּא אָמוּר לָרוּץ הַיּוֹם.
הוּא שָׁמַע אוֹתָם אוֹמְרִים,
זֶה, לוֹקֵחַ לוֹ זְמַן עַד שֶׁהוּא
נִכְנָס לָעִנְיָנִים וְאָז הוּא
עוֹקֵף אֶת כֻּלָּם. הוּא רָצָה לְהַגִּיד לָהֶם
גֶּשֶׁם יָרַד, וְהַפְּרָסוֹת שֶׁלִּי שׁוֹקְעוֹת כְּשֶׁהָאֲדָמָה רְטֻבָּה.
אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה לֹא הִפְסַקְתִּי לִבְרֹחַ, וּבִכְלָל, זֶה לֹא זְמַן טוֹב
לְרִיצוֹת וַאֲנָשִׁים.
