1.
חֲבֵרִים, אֲנִי מַדְגִּימָה שִׁיּוּט בְּעֵירֹם מָלֵא הַקַּיִץ
מָלֵא עֵירֹם.
מַבְרִיקָה וּדְבִיקָה וּמַדְבִּיקָה מִזֵּעָה וּלְבַדִּי מָלֵא
וְהָאוֹרוֹת הַחַשְׁמַלִּיִּים דּוֹלְקִים אַף שֶׁאוֹר בַּחוּץ כְּלוֹמַר בָּעוֹלָם
כִּי כִּבִּיתִי אֶת הָעוֹלָם.
אַתֶּם לֹא כָּאן לְהִדָּבֵק
בְּזֵעַת אַפִּי, אַתֶּם לֹא כָּאן לְהָרִיחַ
אַתֶּם לֹא כָּאן אֶת הַזֵּעָה שֶׁלִּי, אַתֶּם שָׁם
יַמָּאִים גְּדוֹלִים
וַאֲנִי מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה מְנִיפָה הִזְדַּקְּפוּת פְּנִים חוֹלָה
וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ יָם.
הִנֵּה הַיָּם וְאַתֶּם יוֹצְאִים אֵלָיו וְחוֹזְרִים אוֹ לֹא חוֹזְרִים מִמֶּנּוּ.
לֹא אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי
רוֹצָה לִהְיוֹת פְּנִינַת אָבָק עַל הַסִּפּוּן.
אַתֶּם קָמִים מְאֻחָר וְחַיִּים בַּלַּיְלָה כָּל הַכָּבוֹד
לָכֶם וְלַיָּרֵחַ הַמָּלֵא יַמָּאֵי עוֹלָם
קָמִים מֻקְדָּם וְחַיִּים בַּיּוֹם
מַרְשִׁים מְאֹד יַמָּאֵי עוֹלָם מְעִיפֵי עֲפִיפוֹנִים בּוֹלְעֵי אָדָם
נֶאֱנַחְתִּי כָּל הֶחָלָל הָיָה בָּזֶה אֲבָל לֹא בִּקַּשְׁתִּי
לִהְיוֹת פְּנִינַת אָבָק אִתְּכֶם
לֹא בָּאתִי לַסִּפּוּן הַזֶּה, יֵשׁ לִי דִּבּוּר אַחֵר אִתְּכֶם, אֲנִי
מַקְשִׁיבָה וּמְדַבֶּרֶת
סְפוּנָה מִמּוּל מְדַבֶּרֶת וּמַקְשִׁיבָה וּמְכַבֶּסֶת לָכֶם
אֶת דִּבְרֵי הַחָכְמָה כְּבִיסָה יְדָנִית וְרֻדָּה
וְגַם תּוֹלָה לָכֶם בַּשֶּׁמֶשׁ.
וְעוֹרוֹתַי מִתְקַלְּפִים וּשְׁאֵרִי מִתְרַחֵב וּבְשָׂרִי רָקֵב.
מַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁלֹּא לִמַּדְתֶּם אוֹתִי לְהָגֵן
עַל כּוֹכְבֵי יָם
הֲגָנָה מְלֵאָה מִפְּנֵי בּוּעוֹת רִקְבוֹנָם
שֶׁל זֵעָה וְזַרְעֵי דָּם
(עַל כּוֹכְבֵי הַיָּם).
2.
אֵין סִיטוּאַצְיָה.
עַכְשָׁו בַּמֵּגָפוֹן: אֵין סִיטוּאַצְיָה. בּוֹא רְאֵה בּוֹא רְאֵה בּוֹא רְאֵה
אֵיךְ כָּשַׁל הַבּוֹרֵא
לִבְרֹא סִיטוּאַצְיָה, צְאוּ רְאוּ צְאוּ רְאוּ צְאוּ רְאוּ
כַּמָּה הִיא אֵינֶנָּה.
אֲבָל בֶּאֱמֶת שֶׁאֲנִי
עֵירֹם מָלֵא וְהָאוֹרְגָּנִיזֶם הַחַי שֶׁלִּי
נָקִי מִיָּם. אֲנִי מְדַבֶּרֶת אִתְּכֶם עַל רִצְפַּת אַגָּן שְׁחֹרָה
מִתְפָּרֶקֶת עַל רִצְפָּה שְׂכוּרָה
בִּזְמַן הַמַּיִם הַמִּתְחַמְּמִים וְהַבִּעְבּוּעַ
הַלּוֹחֵשׁ כִּבְיָכוֹל פַּתְיָן עַל הַצַּוָּאר:
לַעְצֹר לֶאֱסֹף אֶת הַזֵּעָה לְהָשִׁיט בָּהּ דָּבָר
וְרַק אָז
לַעְצֹר אֶת הַזֵּעָה
לַעְצֹר לֶאֱסֹף וְאָז בְּכָל זֹאת לַעְצֹר לַעְצֹר:
לַעְצֹר אֶת הַזֵּעָה.
3.
אָז אֲנַחְנוּ עִיר חוֹף וְהַכֹּל
אֲבָל אֵין לָנוּ יָם.
אַתֶּם לֹא יַמָּאִים
וְשׁוּם סְפִינוֹת לָכֶם.
אַתֶּם מַקִּיזִים דַּם חֹלִי אָפֹר
בְּחַלּוֹנוֹת צֵ'ט
וְהַרְאוּ לִי מִטְפַּחַת
שֶׁהוֹפֶכֶת יְרֻקָּה כְּשֶׁהִיא נוֹכַחַת.
אַךְ בְּכָל זֹאת אִם כְּבָר
נִשְׁאָרִים לְנוֹפֵף עַל הַנָּמֵל
אָז רַעַשׁ גַּל גָּדוֹל, תֵּן גַּם לִי לִשְׁלֹחַ
חֲתִיכַת דִּבֵּר קָטָן.
הַנְּסִיגָה הַזֹּאת אַחֶרֶת:
מִלִּים בָּאוֹת לְהִמָּחֵק. עַל הַבֶּטֶן זֶרַע נִכְלָם.
בֶּאֱמֶת שֶׁבְּכָל הַסִּפּוּר הַזֶּה אֵין יָם.
אֵיךְ לְהַגִּיד בְּלִי לְלַכְלֵךְ?
עָלַי לְהַפְלִיג כְּלוֹמַר הִפְלַגְתִּי. אֲנִי לֹא כָּאן.