פַּעַם מִיץ בְּטַעַם תַּפּוּחִים
נֶחְשַׁב לָהִיט.
וְהַיּוֹם רָאִיתִי שֶׁיִּהְיֶה מוֹפָע
שֶׁל בַּרְאַבָּא בַּחֲדֵרָה.
וַאֲנִי מֻקָּף בַּאֲנָשִׁים טוֹבִים,
אוֹ לְפָחוֹת בַּעֲלֵי כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת,
טוֹב, וַדַּאי וּוַדַּאי שֶׁבְּעֵינֵי עַצְמָם.
מַדּוּעַ לֹא לְהִתָּלוֹת בַּנּוּרָה הַחֶסְכוֹנִית,
וְלִרְקֹד בְּעֵירֹם בְּנִעְנוּעֵי תַּחַת שָׁמֵן?
בְּכָל זֹאת גַּם אֲנָשִׁים טוֹבִים מַזִּיעִים,
וְהַזֵּעָה הַזֹּאת שֶׁהַקִּירוֹת מְלֵאִים בָּהּ,
הַאִם אֵינָהּ זֵעָה טוֹבָה? שֶׁל קִירוֹת טוֹבִים?
