• גיליון

  • שם

  • סוגה

שירה סתווית ברשת החברתית

*
מכיוון שאני ענוגה יותר מכם
וקדרונית כמו הסתיו (ובסוגריים, לפעמים, אני מלהגת על חצב)
אני נוהגת לשתף בהגיגיי המזדמנים (כל כך, כל כך)
וכשפוסט בפייסבוק גורם לכם עווית
סימן שזאת אני: שירה סתווית.

*
אני גם כה מוסרית (ואתם כל כך לא),
ולכן אני יודעת שטחינה הר ברכה היא הכי טובה (ואתם כל כך לא),
וכשטחינה הר ברכה נמזגה על הכרובית,
נולדתי: שירה סתווית.

*
אני אוהבת כשבחוץ חשוך וקר. לכן אני מוסיפה אחרית דבר
לכל רומן שמתרחש בשלג. זה מוסיף לי נופך מסתורין (בעוד אתם כל כך גלויים)
אני בכלל (אבל בכלל) לא חלבית
זאת טעות יסוד בקריאתך. אני שירה סתווית.

*
אני משתפת במחשבותיי על הספרות אך בכלל אני צלמת
ולעתים אני כותבת, בולי, חבל על דאבדין
וכל חבריי יודעים שבולי מת (ושהיינו חברים)
אך בכל הקשור להספדים יש לי מתחרה בשם נוית
אבל נוית היא לא אני, כי אני שירה סתווית.

אנתולוגיית שירי נקמה ❤️ מבית 'נהי'

שיישרף לכם הכפר
שיישרף ל כ ם הכפר
שיישרף לכם הכפר
שיישרף ל כ ם הכפר

ניתוח השיר מאת צור היימליך:
כוונתו של המשורר היא שיישרף להם הכפר.

טור אורח באתר 'הברוגז' מאת סטודנטית שטרם הגישה את הרפרט שלה לסמסטר ב' (דחייה שנייה ואחרונה!):
אה סליחה, אני כאן להזכיר: המילה "כפר" היא אנתרופוצנטרית. פה זה לא שווייץ, אוקיי? ערבים חיים ב־قرية. מילה שאין אפילו דרך להתחיל לתרגם אותה בלי לכפות את המבט המערבי על אורח החיים מכניס האורחים בלבנט. ו"כפר נשרף"? סירייסלי? הלובן של האש, והמבט המערבי באש, הם בחירה של הציונות הפוליטית האירופית ושל קהילות יהודיות במערב, ואינם מהותיים לזהות היהודית או המוסלמית הדומיננטית בישראל או בפלסטין שעבורה אש היא מסורתית קרח ממותק, מעין גלידה.

ניתוח השיר מאת צור היימליך:
לא, כוונתו של המשורר היא שיישרף להם הכפר.
Yonatan Levy and 4.7K others❤️

לאהבתי, כשתשחים

אני זוכר (הבטן זוכרת). חזרנו אז צעירים מירח הדבש, אחרי ריב
גדול (מי זוכר על מה?) וכפיצוי הזמנו ארוחת אכול כפי יכולתך
בפאפאגאיו. סניף הרצליה. בחוץ נזל גשם דק על החלונות אך בפנים
סערתי. הבשר היה יבש. קראתי וקראתי למלצר, שלא בא. הפכתי

והפכתי את הרמזור הקטן שחילקו לנו בכניסה, ונועד לסמן לצוות
אם ברצוננו לקבל עוד בשר, מאדום לירוק ובחזרה. בשלב זה ביקשת
ללכת. לא כי לא היה לך טעים, כי לא הסכמתי לדבר על שום דבר
אחר. בביישנות, בדרך הלב, הצעתי לך צ'ימצ'ורי. אז עוד לא ידעתי ש

נאהב ככה, פרוזאיים וקצוצי שורות, לעוד עשרות שנים קדימה. בסוף
הגיע המלצר. ביקשתי שיקרא למנהל (אלוהים?). וכבר שכחתי מה
רציתי להגיד. עברנו הלאה לאנטרקוט במרינדה. אחר כך לנקניקיות
צ'וריסוס (שהיו לך חריפות מדי, התחננת למים או ללחם. מים או לחם.

מצחיק איך שחוזרים בחיים לדברים הפשוטים ביותר, האהובים ביותר,
והאם יש הבדל בין פשוט לאהוב, בין פשטות לאהבה?). והנה היום
הבשר משובח יותר ולא מנסים להקהות את טעמו בחריפות יתרה,
וגם פאפאגיו איננה (גם נרגילה), ובכלל אני משתדל להפחית (צרבת)

ומעדיף רטבים מעודנים בהרבה כאיולי שום, למשל במיטבר.
ובביתנו המואר, האוהב, את מגישה כנפיים וליבי עף מהחלון.

 

Noam Partom
לב אליקו ❤️
Eli Quiche
חיבוק ❤️

Chaya Levy
כמה יופי. מרחיב לב ❤️
Eli Quiche
תודה חיה ❤️ ובטן 😀

אפי קשת אור
וואו וואו וואו לב לב לב ❤️
Eli Quiche
תודה אפי יקרה, ריגשת אותי ❤ ️חיבוק.
אפי קשת אור
אז אפשר הנחה על עריכת ספרי הבא? ❤️
Eli Quiche
לא ❤️

מדורי: דורי מינורי ממליץ על עצמו

השבוע הפתעה! אני! משה סקאלי! השתלטתי על המדורי ואני רוצה להמליץ על בן זוגי דורי!
גילוי נאות: משה סקאלי הוא בן זוגי! והמדורי (דורי מינורי ממליץ על עצמו) הוא מדורי!

מדורי: דורי מינורי ממליץ על עצמו

לאה גולדברג שאלה: "מה לעשות בסוסים במאה העשרים?". ואני שואל: "מה לעשות בסטטוסים של דורי מינורי מ־2020?". ההמלצה שלי: לכתוב תגובה – "חתיך!" – וככה "להקפיץ" את הפוסט.
גילוי נאות: אני כתבתי את הפוסט ב־2020 😊 ואת המדורי (דורי מינורי ממליץ על עצמו)!

מדורי: דורי מינורי ממליץ על עצמו

הפעם אני רוצה לחרוג ממנהגי ולהמליץ על ספרו של הרצל, 'אלטנוילנד'. 'אלטנוילנד' זה בגרמנית, אותה אני דובר. אני אגב ממש לא ממליץ על הספר שלו 'מדינת היהודים'.
גילוי נאות: 'אלטנולינד' הוא שמה של הוצאת הספרים שהקמתי בברלין, ו'מדינת היהודים' אינו שמה של הוצאת הספרים שהקמתי בברלין!

קרה לנו דבר רע: טור מיוחד מאת דביק גרוסמן

ב־7 באוקטובר קרה לנו דבר רע. דבר רע מאוד. פיללנו שיקרה לנו דבר טוב כקבלת פרס נובל לספרות, אך תקוותינו נגוזו. התנפצו אפילו. קרה לנו, לכולנו, דבר איום ונורא. מי נהיה כשנקום מהשבעה הלאומית? מי נהיה כשננער את האפר? מי נהיה כשאלחץ את ידו של המלך? שנים רבות יעברו עד שנצליח לחשוב על פיוס בארץ הזאת, שותתת הדם. שנים רבות יעברו עד שנצליח לדמיין עתיד אחר, לשני העמים, ופרס נובל לספרות, לי.

אש מוגשת קרה – שיחה שבועית בטון נמוך על יהדות ולאונרד כהן עם המשוררים עמיחי (לייב) כהן ונדב (לייב) כהן

שלום עמיחי
שלום נדב
אנחנו כאן בכאן, באולפן המיוחד שלנו בירושלים, שמרוחק מעל ארבע אמות מבית קברות
נכון, ובכל זאת שנינו נטלנו היום ידיים
אני רוצה לספר לך שהיום יש לנו פרק מיוחד ליום כיפור
נכון, ואתה ידעת שלאונרד כהן הופיע ביום כיפור בפני החיילים?
מה אתה אומר?! לאונרד כהן?
לאונרד כהן!
וואו
וואו…
לאונרד כהן
כן, לאונרד כהן
טוב עד כאן להיום, תודה לך נדב
תודה גם לך עמיחי
בפרק הבא נדבר על לאונרד כהן, ובפרק אחריו כמובן, ספיישל בוב דילן!, ואחריו לאונרד כהן! שבוע טוב

מדורי: דורי מינורי ממליץ על עצמו

השבוע אני ממליץ על שירתי! מה יש לומר על שירתי, היא מזכירה לי את שירתו של המשורר שארל בודלר, בתרגומי!
גילוי נאות: אני עורך את שירתי! ואת המדורי (דורי מינורי ממליץ על עצמו)!

מדורי: דורי מינורי ממליץ על עצמו

הפעם אחרוג ממנהגי ואמליץ מראש על ספר שירה שתהיה לי הזכות (וההנאה הגדולה!) לערוך בתשלום 🙂 זוהי שירה ייחודית, יונקת ממקורות, אדנים של מוזיקליות. מזל טוב!
*לתייג את פרדס הוצאה לאור Pardes Publishing*
*שנת יופי*