החיים, תערובת חיים ומוות – אל הצמא שנוצר בהיעדר שֵם האֵם. אגדת עם של האפריקאים הנהדרים (לא זוכרת איזה שבט) מספרת על אל שהגיע מכפר אחר, שנקרא קוקושיקוקו שטנוקו, שפגע באישה אחת והרג את כל בני ביתה ואכל אותם, ואחר כך כפה עליה פרשנות לוגוצנטרית למה שקרה לה, ועל כן החליטה האישה לבנות בניינים גבוהים כדי להגיע אל שטנוקו שהדיר אותה ומנע ממנה תקציבים, אבל כל פעם ערמת הבוץ שערְמה נמסה בגשמי הברכה – פיוס קשב והכלה – על כן היא הלכה אל המקום שבו פוגשים השמיים את הארץ, אוניברסיטת בן־גוריון בנגבה, ואנשים אמרו לה, את צריכה לשחרר, כולנו אותו דבר, האני, לכולנו יש טראומה ובאוניברסיטה יש פסיכולוג מוזל לחברי הפקולטה בדקנט הסטודנטים ובכלל אלימות איננה סימן לעוצמה – היא כישלון בדמיון ויצירתיות של האני. וזוהי, עמיתים יקרים שלי, חוכמתם העתיקה של השבטים הפראיים, שהיו קרובים למצב הטבע ולסודות הבריאה הרבה יותר מאיתנו, שקלקלנו הכול, סטודנטים שלי. להתראות בשבוע הבא, אנא לא לאחר.
