פְּגָרַיִךְ עָרְקוּ מִן הַמּוּסָר
מֻנָּחִים עַל בִּטְנֵךְ
לְנַחֵם יְתוֹמֵי עוֹלָלִים
בָּם מִתְעַלְּלִים מַלְאָכִים
(זֶה עִנְיָן שֶׁל כֶּשֶׁל מְדֻשָּׁן בְּלֵב
עוֹרֵג לְטַעַם) גּוּר מֵת מְשַׂמֵּחַ
אֵם אַנְ־אַלְפָא־בֶּנְ־תִּית וְאָב שׁוֹכֵחַ
וְעוֹרְבַיִךְ לוֹעֲסִים עַל הַגְּדֵרוֹת
צוֹפִים כִּי הַסֵּדֶר לֹא יֵאָרֵג לְעוֹלָם
(כַּוָּנָתִי: נְקֻדַּת הָאַל־חָזוֹר מַשְׁמִינָה לְחֹר)
וְסִיבֵי טֶקְסְטִיל עֻכְּלוּ לָרוּחַ
כָּךְ הֻפְקַרְתְּ מֵאָהֳלֵךְ
לְזוּג עֵינַיִם עוֹרְגוֹת דָּם
וְאִם אֲסַכֵּם אֶת שֶׁאֵינוֹ מוּבָן:
פְּגָרַיִךְ עָלַיִךְ מֻטָּלִים
וּסְבִיבֵךְ מָגֵן אָבַד
וְעוֹרְבַיִךְ כָּשְׁלוּ מִשְׁמָר
וּמֵעָלַיִךְ קְנֵה צַיָּד