*

אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר. לֶאֱחֹז אֶת מַכְשִׁיר
הַטֵּלֵפוֹן וְלָדַעַת שֶׁאֵינִי אוֹחֵז אֶת הָאֵינוּת
שֶׁהִיא אֲנִי, אֶת הֶעְדֵּר הַפֵּשֶׁר שֶׁבְּתוֹכִי,
שֶׁאֵינִי צוֹלֵל בְּתוֹךְ הַיָּם שֶׁל לִהְיוֹת בִּפְנִים, שֶׁל לִהְיוֹת
עֻבָּר בְּתוֹךְ הַסּוּבְּיֵקְט שֶׁמְּרַכֵּז אֶת הַכֹּל בְּתוֹךְ
נְקֻדָּה בְּגֹדֶל אֶפֶס, שֶׁאֵינִי כֹּחַ נֶגֶד
לַנִּקָּיוֹן וְלַצַּחוּת שֶׁל עֶצֶם, שֶׁל גּוּף,
שֶׁל מֻשָּׂג, שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכִי מְנִיפָה, אוֹ אֲפִלּוּ אֶצְבַּע כְּחֻלָּה,
שֶׁפַּעַם בְּמֵאָה שָׁנָה יֵשׁ בְּתוֹכִי רוּחַ קְרִירָה
בְּתוֹךְ גֹּדֶשׁ הַחֹם וְהָאוֹר הַמְסַמֵּא, שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכִי
נְקֻדָּה תְּכֻלָּה.
אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר, אֲבָל לִרְצוֹת יוֹתֵר פֵּרוּשׁוֹ לִהְיוֹת עֶבֶד
נִרְצָע, לִטְבֹּעַ בְּיָם אָדֹם, לֹא לִהְיוֹת.