נשמות ברבור שלום רב! אינסוף נצחים לא היינו, הנה אנחנו, בוקר טוב! אנחנו כאן! ביש! מודעים ליש. נמצאים ביש. לא יודעים בדיוק איפה ביש , לא יודעים למה, לא יודעים איך, אבל עדים ליש. מתקיימים ביש מיש. נולדים ליש. חיים ביש. תוהים ביש: מה יש? מה יכול להיות? מה נשמע? מה יהיה אחרי היש שלי? מה יהיה אחרי היש שלך? היש שלנו נגמר באין? מודאגים ביש. מרגישים בחילה ביש. דמעות ביש יש. אין משמעות לחיים, נאמר ביש. מהורהרות לפעמים נשמות הציפור ביש, זועקות: מה משמעות החיים?
מה משמעות החיים?
א.
לאחר חקירה ממושכת, יסודית ונועזת של אלפי שנים, אנו אהובי אוהבי החכמה ואוהבי החכמה, הגענו למסקנה אחת ברורה: יש.
אומנם אוהבי החכמה לא מסכימים על כלום. הוא אומר ככה, ההוא אומר לא ככה, והזה אומר קצת ככה אבל גם קצת ככה, וזה אומר יותר ככה מככה וכו'. לא סתם מתאר נשמת השחף עמנואל קאנט את המטאפיזיקה כשדה קרב בו כולם נלחמים בכולם. אבל, נשמות ברבור, אם לרגע נעוף מספיק גבוה, נראה שכל הלוחמים בשדה הנשגב הזה כן מסכימים על דבר אחד: עצם השדה! אף אחד לא מתכחש לעצם הקיום! כולם מסכימים שיש! לא ברור מה, לא ברור למה, לא ברור איך, אבל ברור שיש!
לא בוזבזו 12 שנה במדעי הרוח, אמא! אני יודע עכשיו שיש משהו! יש משהו! אני לא יכול לומר מה יש. אולי גם אנחנו לא בדיוק קיימים. בערך קיימים כן, כאילו כזה, איכשהו, אבל אולי לא מאוד. משהו חולם אותנו. משהו יתעורר מאתנו. אנחנו צורה חולפת של גל הנפרם על אוקיינוס קיומי אינסופי. אנחנו תו בשירי הנצח של תיאורית המיתרים. או שאנחנו בכלל גרעיניים, נשמות עילאיות, עצמים או מונדות עצמאיות. אני לא יודע מה אנחנו. אני לא לגמרי יודע אם אנחנו. דקארט אומר, אני חושב משמע אני קיים? נומבר ואן הרנה הזה! אמר נראה מה יש, וענה: יש אני חושב. אבל אז אומרים, רנה נשמה, מה זה אני? מה זה אני, רנה? יש מחשבה. יש מחשבה ביש. יש. לא יודעים אם יש אני. אבל יש איזה שהוא משהו. על זה כולם כן מסכימים. משהו יש!
יש!
נניח ולא היה. אז לא היה. האין לא סותר את האין. אבל יש. אולי היש לא ישנו בהכרח, אבל אם יש, ויש, אז בהכרח אפשרי שיהיה. לא רק היש, אלא גם האפשרות שיהיה, סותרת את האין, כי גם אפשרות להיות זה סוג של משהו. לכן האין אין כי יש, והאין לא יכול להיות כי אפשרי שיהיה! אין את האין! יש! האין הוא מושג שבא לתאר את ההפך של משהו שאין לו הפך! אין הפך לעצם היש! עצם היש ישנו! עצם היש יש!
אפילו אם נחשוב את הזמן כיוצר אין מיש, כאין ביש אליו אנו נופלים, עדיין יש. וגם אם אנחנו לא יכולים לומר שום דבר על מה בעצם יש, אלא רק על מה שאנו חווים כיש, עדיין יש. עצם היש יש גם אם הוא מעבר לבינתנו. גם אם אנחנו טועים לגמרי לגבי מה הוא – הוא. הכלום זה לא כאן. כאן קורה משהו! אני לא אומר מה, אני אומר משהו. משהו קורה. משהו בקטע הזה של להיות קיים. משהו קיים, נכון? יש. יש יש. יש יש ואין אין. יש.
יש.
יש!
ב.
ויאמר נשמת האלבטרוס צ'ואנג טסה המבורך ביש: "להשתמש באצבע כדי להראות שאצבע היא לא אצבע, זה פחות טוב מלהשתמש באי-אצבע כדי להראות שאצבע היא לא אצבע. להשתמש בסוס לבן כדי להראות שסוס הוא לא סוס, זה פחות טוב מלהשתמש באי-סוס כדי להראות שסוס הוא לא סוס. היקום הוא אצבע, היש הוא סוס".
מגריט, רנה שלי מתוק, נשמת רוזלה מזרחית נשגבה, אם מקטרת היא לא מקטרת, למה אתה משתמש במקטרת כדי להראות שמקטרת היא לא מקטרת? אם המקטרת לא מקטרת היא לא יכולה מלכתחילה להפתיע באי-היותה מקטרת! אם מקטרת לא מקטרת, אפשר גם לצייר כיסא ולומר זוהי לא מקטרת! יותר טוב להשתמש באי-מקטרת כדי להדגים שמקטרת לא מקטרת, אם אכן מקטרת לא מקטרת! האם הכיסא לא מקטרת כמו שמקטרת לא מקטרת? האם כל מה שאינו מקטרת, לא מקטרת כמו שמקטרת לא מקטרת? אם האצבע לא אצבע, למה אתה מראה לי אצבע? אם סוס לא סוס, למה להמשיל בסוס? למה לא בציפור? האם האי-סוס לא לא סוס כמו שהסוס לא סוס? איזה צחוקים כאן, חבל על הזמן!
צחק, צחק, צ'ואנג טסה ביש! ידע דרך הרי, ידע שהיש שיש יש והאין שאין אין. היקום הוא אצבע! היש הוא סוס! דברים ישנם בישניותם כמו שהיש עצמו ישנו בישניותו – עף שם צ'ונאג טסה גבוהה ביש וצייץ את היש, את עצם היש!
אבל, אומר לנו רנה מגריט המבורך ביש, גם אני צוחק עם נשמת האנפה הנשגבה צ'ונאג טסה! מתפקעים מצחוק אנו ביש! המקטרת בציור היא ציור של מקטרת, לא מקטרת! מקטרת כשלעצמה היא מקטרת. הציור של, הוא ציור של. מקטרת היא מקטרת! מקטרת, מקטרת!
ואז פתאום תהייה ביש יש. שנייה נשמות צדק, נשמות ברבור מתוקות, שנייה. האם המקטרת שעל השולחן, לא המקטרת שבציור, המקטרת מקטרת, האם גם היא לא ייצוג של משהו אחר? הרי מה בעצם קורה כאן? מדברים על מיתרים פנימיים שמתנגנים, על 11 ממדים שמתקיימים, אבל למקטרת שלי, כפי שאני תופס אותה, יש רק 3 או 4 ממדים והיא שקטה. האם הייצוג של המקטרת בתודעתי הוא יותר מקטרת מהייצוג המצויר של המקטרת? המקטרת המקטרטית המתקיימת לה במיסתורין בעל 11 הממדים, היא-היא מקטרת? מה היא? הסוס המתקיים ב-11 הממדים, או בממדים נוספים, או באינספור ממדים, או בגלי גלים, או בקוונטים, במיתרים, בכוחות מסתוריים ביש, המסתורין הזה כשלעצמו, הוא סוס? מה הוא?
הרי התפיסה האנושית היא כנראה פלח דק מאוד של הבנה בתוך אינסוף מסתורי ולא ידוע. הייצוג האנושי של היש הוא פרוסה דקה של אינסוף נצחי נצחים של יש. הלא נודע, מרק הכוחות הבלתי מובן שמתוכו נובטת מציאותינו, הוא, ולא הייצוגים הזמניים והמוגבלים שאנו מסוגלים לתפוס או להשיג, התשתית האמתית למה שאנו חווים כמתחרש.
אז אולי בכל זאת האצבע לא אצבע והסוס לא סוס? אולי הסוס הוא חור תולעת, חור שחור, משהו כזה, משהו משונה ביש. אולי אף אין הבדל בין הסוס לכל מה שלא סוס, אולי אין מחיצה בין סוס לאי-סוס! אולי הפיל לא פיל כי הפיל הוא מיתרים שמתנגנים ביש, נגיד, או נגיד שבעצם הפיל הוא בעצם משהו שבעצם אנחנו, בעצם, אין לנו מושג מה הוא בשום צורה, בעצם. מה קורה כאן, בעצם?
אז קודם כל, יש. זה אמרנו. כולם מסכימים, יש. אמנם מה שאמרים לנו שקיים – חורי תולעת, חורים שחורים, וכמובן גם חורי תחת – כה נפלא ומסתורי, עד שאין ספק שמה שאנו לא יודעים שקיים הזייתי מעבר לכל היכולות האפיסטמולוגיות או פסיכדליות הנוכחיות שלנו. אבל מה שזה לא יהיה, זה קיים. זה יש. יש יש והאין אין, כך שרק מתוך היש תבוא תשובה. רק מתוך היש, המתקיים או האפשרי, תבוא ישועה. רק מתוך היש תבוא משמעות, כי רק היש יש. לא יבוא כלום מכלום. לכלום אין משמעות. משמעות יש כי יש. בזכות היש. עצם היש! ועצם היש ישנו כמו שהוא! ומשמעות היש היא היש!
אז מה עם הפיל? גם אם לא נודע הוא הפיל ואנו בעיקר לא נדע את הפיל, יודעים אנו פיל. הפיל הזה עף ביש, ב-11 ממדים, הוא קוואנטום פיל, חור תולעת פיל, חור שחור פיל, חור תחת פיל, מסתורין בלתי פתור הפיל. אבל כל משמעות שיש לפיל זה פיל. כל משמעות שיכולה להיות לפיל זה פיל. משמעות הפיל, יהיה הפיל אשר יהיה, פיל. במידה ויש פיל, הוא פיל. פיל הנוכח בפיליותו ביש. מעבר לכך, אם בעצם אין פיל, אז אין פיל. אין פיל, אין בעיה. הכל סבבה. חבל סתם לחפש בעיות. חבל להטריד יתר על המידה את היש. מה בעצם אתה רוצה מהפיל כשאתה שואל מהו? מהותו כמהותו ושמו כשמו הוא. מעבר לכך, אין לעצם היש שם. לשם האמיתי הרי אין שם. תתמסר, אם כן, ליש כפי שהוא מופיע. תן לדבר להתקיים. תן לתופעה להופיע! תן לפיל להיות! למה שאין שם אין שם ועצם היש מעבר לכל שם, אבל במידה ויש סוס הוא סוס, אנו קוראים לו סוס, ומשמעותו סוס. במידה ויש יש – ויש – משמעות היש יש. יש חיים? משמעות החיים חיים!
לא טוב? למה לא? מה אמורה להיות התשובה? מאיפה לינוק אותה? מהאין? כששואלים מה קיים מעבר ליקום, שואלים שאלה משונה. אם היש הוא היש, מה שקיים מעבר ליש הוא או יש או שהוא לא קיים. אם הוא לא קיים אז הוא לא קיים. אבל קיים. יש, משמעות היש יש, ומשמעות החיים חיים!
משמעות החיים חיים גם אם יש אלוהים! אתן לך אלוהים! מה משמעות החיים של אלוהים? למה אלוהים? מה, סתם הוא בורא והורס ובורא והורס? מה אלוהים עונה לעצמו כשהוא שואל, מה משמעות החיים? חיים! כמונו! גם אלוהים עונה חיים. למה? כי משמעות החיים חיים! אלוהים לא יגיד משמעות החיים שלי, היא האלוהים שלי מעלי. משמעות החיים של אלוהים חיים כי משמעות החיים, חיים!
לא טוב? אז עצם היש לא מספיק טוב? איך עצם היש לא מספיק טוב? זה מה שיש! זה כל מה יש!
משמעות הפיל, פיל
משמעות הכיסא, כיסא
משמעות העץ, עץ
משמעות החיים, חיים!
ג.
"כל האנשים", אומר נשמת עגור אדום הכתר הזוהרת צ'ואנג טסה, "מודעים לשימושיות של השימושי, לא לשימושיות של הבלתי-שימושי". אין משהו פחות שימושי מעצם היש. אין ליש שום שימוש מעבר ליש. החיים האנושיים הם בלתי-שימושיים בעליל. היקום כולו שוהה באי שימושיות זוהרת וברוכה! אין ליקום או לחיים כל שימוש חיצוני להם! כל שימושיותם היא הווייתם! כל משמעותם היא עצם הווייתם! עצם היש! עצם החיים!
אז למה יש? כי יש! להניח מטרה ליש מחוץ ליש פירושו להניח משהו שאין. עצם היש לא ישנו למען משהו חיצוני לו, אין חיצוני לו! יש כי יש! החיים לא ישנם למען משהו חיצוני להם, כי לנו אין חיצוני להם! למה חיים? בגלל ולמען החיים! משמעות החיים, חיים!
בזאת נפתרה, נשמות עילאיות מאוד, בעיית משמעות החיים אחת ולתמיד. משמעות לחיים יש. שאלת הלמה המאיימת, המבחילה נובעת אם כך לא ממשבר של משמעות – משמעות הרי יש, חיים! – אלא ממשבר של, איך נאמר, חיים. משבר של חיוב החיים, של חיוניות, משבר של מבט!
אומרים שאנטי חלקיק הוא חלקיק שנע אחורה בזמן. אבל אם ישאלו אותו: אנטי, לאן אתה נע? הוא יענה – קדימה! כל יש מנקודת מבטו קיים. יש במבטו מתבטא. השאלה, אם כך, היא איך לראות את החיים? מה אנו רואים כשאנו רואים חיים? את עצם היש? את החיים? יש לראות את החיים בחיים, כי אם נחלשת המודעות ליש ולחיים נחלשת משמעות החיים, נחלש חיוב החיים, ואז, נשמות ברבור עילאיות, נזרקים ליש מבלי לעוף ביש. אבל אם נקבל זאת או לא, אנו עפים ביש נשמות קודש, נשמות ציפור! עפים במהירות האור! הרי לא האור אלא אנחנו נעים במהירות האור!
אין בעיה של משמעות לחיים, יש בעיות תעופה! בעיות תעופה ביש! מספר נשמת האור צ'ואנג טסה על הציפור פנג, שהיה פעם לוויתן קונג, במעמקי עומקי הים, עד שהפך לציפור, לפנג. הציפור פנג צמח וצמח ועלה ועלה עד שעלה לאגם השמיימי, שם עף פנג בחורי תולעת ובחורים שחורים והפך פנג למיתרי היש, עף פנג במרחבים אינסופיים ובין נצחי נצחים, הפך פנג לעצם היש, וראה פנג מעצם היש את היש!
אבל היונה, היונה הפשוטה, העממית, המקודשת, על העץ חסר השימוש, רואה את פנג, ואומרת, פנג, פנג, לאן את עפה? אני, מוסיפה היונה, עפה כאן! בחיים! במבט שלי מעץ חסר השימוש! אני, היא אומרת לפנג, פנג! גם היונה פנג! גם היונה יש! היא ציפור בתוך ציפור! וכך גם אנחנו!
כולנו, נשמות ברבור, ציפורים של החיים, וכל הציפורים המודעות לתעופתן מתפללות לשחרור כל הבריות כולן מכל סבל, אמן! ומצייצות לנו הציפורים הנשגבות, אתם, נשמות רוזלה מזרחית, נשמות אלבטרוס, שחף, אנפה, אתם שחיים חיי ברכה ביש! צרו ראייה פיוטית ראויה ליש! צרו מתוך היש! אין מה להוסיף לחיים מהאין שמחוץ להם! ראו, נשמות יונה, את החיים מתוך החיים!
ראו את החיים, נשמות אור, כמו הציפור פנג, עליו מספר צ'ואנג טסה המבורך ביש, שהיה לוויתן עד שעף לו ביש גבוה גבוה, עד שראה את היש מנקודת המבט של עצם היש. ראו את מה שראתה הציפור פנג!
משמעות הפיל, פיל
משמעות הכיסא, כיסא
משמעות העץ, עץ
משמעות החיים, חיים!
ד.
מה זה חיים?
החיים
זה פנג
