לֹא יָצָאתִי מֵחַדְרִי
שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ סֵקְס מֵחַדְרֵי אֲחֵרִים
שֶׁלֹּא לוֹמַר אִשָּׁה זָרָה, שֶׁבְּעֵינַי יָפָה לְהַחֲרִיד
(וְאוּלַי בִּמְקוֹם מוֹצָאָהּ יָפְיָהּ סְטַנְדַּרְטִי), כְּשֶׁמַּכְחִיל בָּהּ וְרִיד
שֶׁל הִתְרַגְּלוּת לְכָאן. כְּשֶׁהִיא בְּטוּחָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי
שֶׁרַק בִּפְחָדַי הִתְאַדַּרְתִּי. הַצְּעָקָה הַמְּתוּחָה שֶׁלָּהּ
הִיא מִיץ מָהוּל בְּמִיץ הַיְּרָקוֹת הַנִּשָֹּאִים לִקְרַאת הַשּׁוּק
עַל מַדְרֵגוֹת בּוֹרְקוֹת מִלַּכָּה. הִיא תֵּכֶף תִּהְיֶה רְגִילָה כָּאן
כִּי יֵשׁ בָּהּ צֹרֶךְ וּצְעָקָה: אַל תִּהְיֶה כְּמוֹ עַצְמְךָ
וְעִם הַצְּעָקָה נִמְתַּחַת הַצְּמִיחָה
שֶׁל הַמַּרְוָה מִתַּחַת לַחַלּוֹן, בְּמַיִם מִבַּקְבּוּק שֶׁל עֵדֶן שׁוֹלְדֵּרְס
וַאֲנִי יוֹדֵעַ: אַהֲבַת חַיַּי קְרוֹבָה. אֲבָל אֹזֶן חֲמוֹר בְּאַחַד הַשִּׁירִים שֶׁמּוּלִי שׁוּב נִקְרֵאת בִּצְרִידָה מִגְּרוֹנִי:
"אֲסוֹנִי, כָּאן אֲנִי עֲרִירִי"
לַמָּחֳרַת, כְּשֶׁנִּרְאֲתָה לִי תְּהִלָּה בָּרִאשׁוֹנָה, לֹא הִכַּרְתִּי עוֹד אִישׁ בִּירוּשָׁלַיִם. בָּאתִי אֵלֶיהָ וְאָמַרְתִּי, אֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת אִתָּךְ. אָמְרָה, בְּסֵדֶר גָּמוּר, בּוֹא לַגָּג בְּעוֹד שָׁעָה וְתֹאמַר לִי מִי אַתָּה. בָּאתִי וְאָמַרְתִּי, שְׁמִי עֹמֶר, אֲנִי בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת, יֵשׁ לִי נְטִיּוֹת, יֵשׁ לִי הַשְׁקָפַת עוֹלָם. אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת מִין. כַּנִּרְאֶה אִתָּךְ. מַה שֶּׁנִּקְרָא כְּמוֹ כֻּלָּם. תְּהִלָּה אָמְרָה: שְׁמִי תְּהִלָּה. אֲנִי רוֹצָה שֶׁתְּדַבֵּר רָגִיל. לֹא כְּאִלּוּ יֵשׁ לְךָ בַּבֶּטֶן מַשֶּׁהוּ עָלוּם. אֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ. אָמַרְתִּי שׁוּב: שְׁמִי תְּהִלָּה, אֲנִי בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת. אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת הַמִּלָּה "כְּלוּם", שֶׁבַּמִּלּוֹן הִיא מֻגְדֶּרֶת "מַשֶּׁהוּ" וּבַדִּבּוּר הִיא מְסַמֶּנֶת אֶת הָרֵיק שֶׁנִּקְרַע מִן הָרֵיק. אָז חִיְּכָה תְּהִלָּה וְאָמְרָה: עַכְשָׁו הַדִּבּוּר לֹא חוֹרֵק.