ב־7 באוקטובר קרה לנו דבר רע. דבר רע מאוד. פיללנו שיקרה לנו דבר טוב כקבלת פרס נובל לספרות, אך תקוותינו נגוזו. התנפצו אפילו. קרה לנו, לכולנו, דבר איום ונורא. מי נהיה כשנקום מהשבעה הלאומית? מי נהיה כשננער את האפר? מי נהיה כשאלחץ את ידו של המלך? שנים רבות יעברו עד שנצליח לחשוב על פיוס בארץ הזאת, שותתת הדם. שנים רבות יעברו עד שנצליח לדמיין עתיד אחר, לשני העמים, ופרס נובל לספרות, לי.
