למה אין פרס ספיר לאיפה שאני חי? למה אין פרס ישראל לגרמניה? ספוילר: *זאת לאומנות*, הצהרת אמונים לאג'נדה הציונית, שמתעלמת, במזיד או סתם מתוך בורות, מההיסטוריה העשירה של ספרות עברית דיאספורית שנכתבת בימים אלה בדירה שלי בפרידריכסהיין.

התופעה לא חדשה. אחרי שב־2012 זכה בפרס ספיר ראובן נמדר, כותב עברית נפלא ותושב ניו יורק, שינו את הכללים כך שרק סופרים *תושבי ישראל* יהיו רשאים להגיש את מועמדותם. אבל בזמן ההוא עוד לא גרתי בדירה שלי בפרידריכסהיין. האור הברלינאי הקלוש עוד לא האיר רכות את פרקט העץ (האמיתי, האמיתי) בדירתי, שמשקיפה אל הפולקספארק (הפארק הציבורי העתיק בעיר־המדינה הפדרלית). ואילו היום, כשאני משכשך את רגליי במימיו הצוננים של אגם הטגרנזי (הרחק־הרחק מהשלכטנזי, ש"מככב" על מפת התיירות של הישראלי הממוצע, ההמוני), וכן, גם "זולל" מפעם לפעם פרוסות חלומי מטוגנות באחד מדוכני הדונר קבב העממיים אחרי שתיית כוס יין (או שתיים או שלוש…) כדובר ואורח הכבוד בפתיחת תערוכה בקונסטלרהאוס בתניאן, ברי לי שמדובר בקרנפות מהסוג המכוער.

אלה לא דברים בעלמא. כשהתקנון שונה ופרס ספיר הפך מפרס אסתטי לפרס פטריוטי שמזכיר משטרים אפלים הממואר שלי (אותה סוגה נפלאה שהו כה זעזעה הטרו־ציונים כעמוס עוז :)) "שרב אחרון" טרם פורסם. ממילא לא יכולתי אז להגישו לפרס ספיר, וזאת למרות היעילות הכמעט בלתי נתפסת של הדויטשה פוסט, אדיבות האשנבאים, ההס המוחלט בתור, פריחת התרזה שבחוץ.

אל תטעו: למחאה נגד השלטון, *כל שלטון*, יש מחיר. אמנם ברלין בפרט וגרמניה בכלל מציעות שפע מענקים, פרסים ותוכניות רזידנסי לתושביהן שכותבים בשפות זרות, ובנדיבות שתעלה סומק על לחיי שרי התרבות בלבנט, אך ליבי יוצא אל כל אותם משוררות/ים וסופרות/ים צעירות/ים שאני עורך בתשלום/ים, עם שובם מההפגנות, בהתכתבות, מחדר עבודתי (חדר משלי).

ממש כ"מפיסטו" של קלאוס מאן ששיתף פעולה עם המשטר הנאצי, על הזוכה בפרס ספיר לעד יוטל צל כבד, במדינה שאין בה צל, שכן הוא או היא ידע או תדע, כי אי שם בפרידריכסהיין המעתירה, בודד, מוקף חברים אקסטריטוריאליים מכל מדינות אירופה וסוגות האומנות, בערב פונדו, פירות וסקס, בסלון שהמילה העברית "מבואה" הולמת אותו מן הסתם קצת יותר (אך גם היא לעולם לא תתפוס את המשמעות העמוקה של הצרפתית salon, מילה שמהדהדת דמויות מיתיות כקתרין דה ויוון והנרייטה הרץ), יושב אני, דיסידנט השלטון, ונבצר ממני להגיש את ספרי לפרס ספיר.