חדשות לבקרים אנו שומעים על השסעים המורכבים שעמם מתמודדת החברה הישראלית: השבר הדתי, השבר העדתי, השבר הלאומי, השבר הבינלאומי – ועוד כהנה וכהנא שסעים שקורעים אותנו מבפנים ומסייעים ביד דורשי רעתנו.
בלי להקל ראש בכל אותם שברים ומשברים, ברור שעל כולם מעיב שבר אחד גדול ויסודי, שמפצל את ישראל כבר שנים רבות. כוונתי, כמובן, לשבר הסורי-אפריקני.
מי עוד זוכר מה הייתה העילה שפערה בינינו תהום שכזו? מי התחיל? הסורים? האפריקנים? מספיק, חדלו לכם! סוריה היא לא שוודיה ואפריקה היא לא פרובנס, למען השם, רב המשותף בינינו על המפריד. הניחו את הנשק, חוליגנים. רדו אל בטן האדמה שילדה את כולנו, ומלאו בבטונדות את הבור שחפרתם לכולנו.
דעו לכם, רעידת האדמה המסתמנת אינה גזירת גורל – עם מעט רצון טוב והרבה עבודת כפיים נוכל למנוע אותה.
וגם אם ניכשל, לפחות נדע שהשמדנו את אילת.
