עדו: תדאג לסבן בין ה…
יניב: כן, עדו.
יותם: איזה חלום מוזר היה לי.
רון: מה שלומכם?
ששי: טוב, חבר'ה, אנחנו מפוזרים, בואו נתפקס.
שני: כן, אני מסכימה.
רוני: שני, בואי רגע הצידה.
שני: את לא רואה שאני כרגע עם שון?
שון: מה נשמע? מה קורה, שני?
שני: ואו, שון, לא ראיתי שאתה שם, לא מנומס מצידי…
רוני: ההפסקה עוד רגע נגמרת, אתה רוצה לבוא, שון, או שאני אלך שנייה לעדו?
(שון ועדו צוחקים)
רון: חבר'ה, ההפסקה נגמרה, בואו נחזור.
עלמה: גם אני פה, גם אני פה.
יותם: ההפסקה נגמרה, חבר'ה.
פיתה: חבר'ה, ההפסקה נגמרה.
המורה: ריכוז! ההפסקה נגמרה. ריכוז.
(נשמע צלצול)
המורה: ההפסקה מתחילה. תחזרו בזמן כי ההפסקה נגמרה.
יוני: חבר'ה, ההפסקה נגמרה.
פיתה: (לעלמה) החלטתי להתגבר על הפחד ולהציע לך חברות.
עלמה: ההפסקה נגמרה.
יוני: אני חושב שההפסקה מתחילה.
המורה: שיעורי בית – אחרי ההפסקה. נגמרה ההפסקה. כיתה – ריכוז. צאו להפסקה ותחזרו עם שיעורי בית…
(פרק ב')
(יותם דוהר על סוסו הביתה)
אימא שלו: בוא מהר, הארוחה מתחילה.
(יותם דוהר, צועק)
יותם: אני מגיע אני רעב אני רוצה
אבא של יותם: בואו מהר, הארוחה מתחילה!
יותם: אני נוסע הכי מהר שאני יכול, אני חייב להגיע, אני יודע שהארוחה מתחילה.
רון: כאמור – הארוחה נגמרה.
שגיא: מהר, מהר, הארוחה הייתה טעימה.
(יותם נשכב במיטתו ומבין שאת עלמה יפגוש רק בהפסקה הבאה. הוא נעצב פתאום וניגש לשיר לקהל:)
כולם רוצים את עלמה
כולם רוצים את עלמה
כולם רוצים את עלמה
לפני שאתה ניגש אליה
ומציע לה חברות
ההפסקה נגמרה
ואז ברגע
ההפסקה מתחילה
אלירן: ומה איתי? מה אני, כיסא?!
כיסא: ואני מה? אלירן?