אדם שוכב בחשכה מוחלטת, בלילה, בגפוֹ
אֲנִי כּוֹתֵב מִתּוֹךְ בּוּרוּת; תָּמִיד הָיָה לַיְלָה.
מעליו אקס־טריטוריה של יְקום
מֵעָלַי – רָאִיתִי – אֶת יְצוּרֵֵי־הַקִּיר – רָאִיתִי – אֶת יְצוּרֵי־תּוֹךְ־הַקִּיר; יְקוּם, שָׁמַעְתִּי:
בְּאֵיזוֹ נַחַת הָאֲנָשִׁים אוֹמֵר: יְקוּם, שָׁמַעְתִּי.
מתחוללת דפיקה בדלת
הָאֲנָשִׁים אוֹמֵר: פְּתַח מִיָּד, זֶה מִתְחוֹלֶלֶת;
הָאֲנָשִׁים לֹא עוֹנֶה: הִכָּנֵס!
מתחוללת איש הולך רוח
הָאֲנָשִׁים מֵשִׁיב: כָּל מַה שֶּׁנֶּהְגֶּה כִּהוּי־אוֹרוֹת נֶהְגֶּה;
צֵא־הָהּ! עַל־צִדְּךָ־הָהּ!
רוח־עוועים הולך
זֶה מְעֹרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת זֶה
בָּא וְזֶה צֵא וְזֶה הָהּ וְזֶה יַזֶּה אֶת דַּעַת־שֶׁל־בְּרִיּוֹת
שֶׁמָּא יִתְחַזֶּה
רוח־עוועים הולך־לא
אֲנִין־דַּעַת כָּזֶה, הִתְהַלֵּךְ
חוֹכֵר־חָלָל תְּהוּם־שְׁאֵרוֹת
מתחוללת נוספת בדלת דפיקה
טְרוּטוֹת, טְרוּטוֹת –
יָרַדְתִּי אֵצֶל הַמָּקוֹלִין לְהִתְאַצֵּל עָלַי יָדַיִם־שֶׁמָּא
שֶׁיִּהְיֶה עָלַי יָדַיִם כִּי נָטַל עֵינָיו
טְרוּטוֹת, טְרוּטוֹת – בַּחֲרִיר־הַדֶּלֶת רְאִיתִיו –
הָאֲנָשִׁים גּוֹהֵר:
ראיתי בן אנוש מחוץ לדלת, עת נעשו בו דמדומים
אֶלָּא שֶׁלֹּא רְאִיתִיו
וְיָדַעְתִּי כִּי נַעֲשׂוּ בּוֹ דִּמְדּוּמִים; חַכֵּה –
כיצד מצהיר על עצמו היקום כי צץ־פתע
לֹא צָץ,
לֹא רְאִיתִיו
וְיָדַעְתִּי כִּי נַעֲשׂוּ בּוֹ דִּמְדּוּמִים; חַכֵּה –
האנשים ממשיך, גוהר
לֹא צָץ,
לֹא רְאִיתִיו
וְיָדַעְתִּי כִּי נַעֲשׂוּ בּוֹ דִּמְדּוּמִים; חַכֵּה –
וּבִעֲרוּהוּ היקום
וּבִעֲרוּהוּ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אֵשׁ בַּבֹּהוּ.