מִתַּחַת הָעֵינַיִם יוֹדְעוֹת דָּבָר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ אַךְ קִיּוּמוֹ יָדוּעַ לְךָ.
גַּם מְכוֹנַת הַפֶּה אֶת הַקּוֹלוֹת מוֹצִיאָה בְּעִלּוּם שֵׁם
כְּבִישֵׁי הַקֶּשֶׁב מִתְנַקְּזִים בִּיצִיאָה אַחַת. הַמַּבָּט נִמְשָׁךְ
פָּחוֹת מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת
הָאוֹן מִזְדַּהֵר מִתּוֹךְ הַחִכָּיוֹן בְּכָל פַּעַם שֶׁהָאוֹתִיּוֹת קְרֵבוֹת:
הַדִּבּוּר לֹא יְכַבֶּה אוֹתָהּ. רַק הַדִּבֵּר יַעֲמֹד לָהּ
כָּל עוֹד הָעֲצָמוֹת בּוֹלְטוֹת וְהַזָּהָב נוֹגֵעַ אֲנַחְנוּ בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן.
אִם הַמָּקוֹם מִתְבַּלְבֵּל יֵשׁ לַהֲשִׁיבוֹ לִשְׂפָתוֹ
הַשָּׂפָה הִיא הַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁל הַלֵּב
בֵּין אִם בְּרָכָה אוֹ קְלָלָה הִיא, הִיא הִיא. אֲנַחְנוּ נִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַהִיא
וְגַם אִם מְקוֹמָהּ בְּתוֹךְ הַגּוּפָה הַהִיא, עָלֵינוּ לְהָנִיחַ לָהּ לְהִתְעַצֵּם עַד מְאֹד
כִּי בָּנוּ בָּחֲרָה וְלֹא אֲנַחְנוּ בָּחַרְנוּ בָּהּ וְרָצִינוּ לְשַׁלֵּחַ בָּהּ
אֶת כָּל תֵּאוּרֵי הַזְּמַן, הַמָּקוֹם, הַמִּדָּה וּלְהוֹכִיחַ לָהּ
שֶׁלֹּא אֲנַחְנוּ, שֶׁאֵין בָּנוּ מָקוֹם לְתָאֵר
וְהִיא מָדְדָה כָּל מִלּוֹתֵינוּ וּפְגָמֵינוּ
וְיָצְקָה וְיָצְרָה